אירוע פסטיבלי במשרד עם שני אזורים מקבילים: חגיגה ויצירה. מטפורת "ייצור קסם" בהלימה ל-DNA של סטודיו לפיתוח משחקים.

אזור המסיבה עוצב ככיכר אירופית בחג המולד: דוכנים, שעון מגדל, תאורה, פלוריסטיקה ואמני רחוב. האזור השני הוסב למעבדה עם סדנאות חג מרובות. באופן מטפורי המשתתפים “ייצרו קסם” במעבדה שהזין את אזור החגיגה.
המשרד לא רק קושט — הוא קיבל פרשנות מחודשת והפך למרחב שהצוות אימץ רגשית.

לסכם שנה, לשלב עובדים חדשים בערכי החברה ולעזור לצוותים “לאמץ” משרד חדש.

להגביר נאמנות עובדים ולהאריך חוזי העסקה ברשת מסעדות.

במסעדת הדגל הוקם מרחב פסטיבלי עם תחנות פעילות רבות. המשתתפים צברו מטבע משחק שניתן למימוש בפרסים או בחוויות, כגון ארוחה עם המנכ”ל. כלל הדרגים השתתפו באופן שווה. למרות רקעים ושפות שונות, מבנה האירוע יצר חוויה משותפת ואינטגרטיבית.

פסטיבל ארגוני המאחד את כל הדרגים — הנהלה, ניהול, מטבח ושירות — תחת מערכת אינטראקטיבית משותפת.

אירוע שנה חדשה אבסורדי במכוון, המבוסס על פורמט מסיבת חג לילדים — בגרסה הפוכה ומוקצנת.

נשמרו כל האלמנטים הקלאסיים של חגיגת שנה חדשה אך הוצגו בפרשנות מופרכת. האורחים התקבלו על ידי אייל דיסקו מראה, שחקנים מחופשים לארנבים רקדו סביב “עץ חג” בצורת מטהר אוויר לרכב, והמנחה — סנטה עייף במיוחד — כבר היה באירוע השמיני שלו באותו יום. סנגורוצ’קה ביצעה “מעוף הדבורה” על חזירים מתנפחים, והאורחים ניגנו מנגינות חג על מנדרינות חשמליות. למרות האבסורד, כל משתתף קיבל מתנה מתוקה מסורתית.
האבסורד שימש ככלי לפריקה רגשית קולקטיבית.

להביע הערכה לצוות ולרפלקט תקופה עסקית מורכבת ולא צפויה.

כנס פנימי בסטנדרט של פורום מקצועי, המתמקד בהטמעת AI בתהליכי החברה. נוסף פורמט הרצאות קצרות בנושאים אישיים להורדת חסמי כניסה לדוברים חדשים.

תוכנית בת שלושה ימים. כל בוקר נפתח בפעילות ספורטיבית כחלק מערך אורח חיים פעיל.
ביום הראשון התקיימו מסלולי תוכן מקבילים ולאחריהם משחקים עסקיים ופורמטי edutainment. ביום השני שולבו הרצאות קצרות בנושאים אישיים לצד התוכן המרכזי.

הכנס הפך לאירוע הדגל השנתי של החברה עם צמיחה עקבית במספר המשתתפים והדוברים.

להדגים כיצד AI משתלב בתהליכים יומיומיים, להגביר מעורבות עובדים ולזהות שגרירים פנימיים.

משחק רב-מדינתי המתקיים במקביל בשלושה משרדים פיזיים ובאונליין, עם סיום משותף.

הלקוח היה סטודיו גיימינג שביקש לבנות קונספט סביב התרבות הסינית. יצרנו אתר שבו עובדים שעבדו מרחוק השתתפו בקווסט אונליין. החלק האופליין היה בנוי כמשחק: המשתתפים עברו בין תחנות אינטראקטיביות וקיבלו קמע. בסך הכול היו ארבעה קמעות — אחד לכל משרד ואחד לעובדים מרחוק.
בשלב הסופי כל אחת מארבע הקבוצות בחרה מתוך קטלוג באתר את הקמע שקיבלה פיזית. ארבעת הקמעות התחברו לאחד ויצרו רמז שהוביל למקום שבו חיכה למשתתפים מרצ׳ חדש של החברה.
לשלב הסיום התקנו מצלמות ומסכים גדולים בכל משרד, כדי שכולם יוכלו לראות זה את זה. אחרי המשחק רבים נשארו ליד המסכים — דיברו, רקדו ופשוט היו יחד. לראשונה מאז שחלק מהצוות עבר למקומות אחרים, החברה התכנסה שוב כולה יחד.

לחזק תחושת אחדות בין צוותים העובדים במדינות שונות דרך חוויה מסונכרנת.

פסטיבל תלת-קומתי המחולק לפי סוג פעילות ורמות תפיסה, בהשראת מכניקת הסרט “Inception”.

מילאנו מועדון גדול בן שלוש קומות באינטראקציות, שבמהלכן המשתתפים צברו מטבע משחק. את המטבע ניתן היה להוציא על כרטיס מיוחד, שבו האורחים כתבו משאלות ליישום (רפרנס שמובן למי שראה את הסרט), או להשתמש בו במכירה הפומבית בסיום.
שלוש הקומות הפכו לשלושה אזורים. בקומה הראשונה מוקמו נקודות משחק רבות, בקומה השנייה פורמטים של דיונים, ובקומה השלישית סדנאות יצירה. מעבר לחלוקה לפי סוגי הפעילות, האזורים חולקו גם לפי רמות תפיסה של חנוכה — ורמות של שינה (שוב, למי שמכיר את הסרט). הקומה הראשונה הייתה משחקית ואגדית, השנייה היסטורית, והשלישית פילוסופית, סביב המתח בין אתיקה לאסתטיקה.

ליצור מרחב שיח משמעותי ולבנות קהילה סביב ערכים משותפים.

עיר דיגיטלית בשם Porto Franco, שבה אי-ודאות הופכת להרפתקה והסוציאליזציה היא היעד המרכזי.

הקונספט נבנה כמענה לאתגרים החדשים שעמדו בפני ילדים: חוסר ודאות, המונוטוניות של הסגר, היעדר הסוציאליזציה השנתית במחנות, ותחושת חוסר משמעות מול אירועים גלובליים.
יצרנו את עיר הנמל פורטו פרנקו, שבה חוסר הוודאות הופך לנכונות להרפתקה; אין מקום לשגרה כי ספינות חדשות מגיעות כל הזמן ותמיד קורה משהו חדש; תחושת חוסר המשמעות נעלמת משום שפורטו פרנקו היא מקומית ולכן בעלת ערך עצמי; והסוציאליזציה היא המטרה המרכזית של כל הפרויקט.
בפורטו פרנקו פעלו סטודיות חינוכיות וסדנאות, התקיימו אירועי ערב, פעלו אזור משחקים, מוזיאון, עיתון ותחנת רדיו עם פודקאסטים של מבוגרים וילדים. בנוסף היה בית קפה עם מנחה קבוע, שתמיד היו לו פעילויות מוכנות לילדים שלא ידעו מה לעשות באותו רגע — ועוד הרבה מעבר לכך.
לפורטו פרנקו הגיעו ילדים לא רק מהמחנה שלנו. הפרויקט פעל במשך חודשיים וגייס סכום משמעותי מההורים, למרות שההשתתפות הכספית לא הייתה חובה.

לספק מסגרת חינוכית וחברתית לילדים שלא יכלו לצאת למחנה קיץ בתקופת המגפה.

לשחזר יחד עם הילדים את מערכת השלטון העצמי של יהדות פולין — “ועד ארבע הארצות” — וליצור את “התלמוד הוורשאי” , ספר הכולל את תוצרי כל הפורמטים החינוכיים.

הילדים חולקו לארבע “ארצות” של הוועד. קיימנו 11 פעילויות קבוצתיות ומשותפות, שהתוצרים שלהן היו ויזואליים, והוכנסו ל“תלמוד”.
ביומיים הראשונים התקיימו מפגשים חינוכיים ויצירתיים שעסקו במבנה הקהילה היהודית בפולין. ביום השלישי המשתתפים נכנסו למשחק תפקידים היסטורי, שבו נדרשו לבחור באיזו מדינה (רוסיה, אוסטריה או פרוסיה) ירצו להישאר לאחר חלוקת פולין.
בימים הרביעי והחמישי קיימנו מפגשים שהשוו בין ערכי הקהילה ההיסטורית לבין זו המודרנית, במטרה לאפשר למשתתפים תהליך של זיהוי עצמי.

לתכנן, לארגן ולהפעיל תוכנית חינוכית ובידורית עבור מסע נוער לוורשה.